זה לא את.

הרגשת לאחרונה שאת לא מספיק?

אמא לא מספיק טובה? לא מספיק סקסית? לא מספיק רוצה סקס בכלל? לא מספיק מצליחה? לא מספיק משקיע במשפחה המורחבת?

כשהילד הרביץ לאחר בגן, שלא קודמת, שבעלך כבר לא מתלהב ממך כמו פעם - על מי הרגשת את הנגיסה הקטנה הזה שאומרת לך "היית צריכה לקחת אותו לטיפול מיים", "היית צריכה לדעת למכור את עצמך יותר טוב בישיבות.","היית צריכה ליזום דייט נייטס לעיתים דחופות יותר".


ונקח צעד קדימה: כשאת מרגישה שאת לא מוצאת את עצמך בתוך תפקיד האמא במלאויך, בתפיד אם הבית שמאופסת תמיד על כל חוגי הצעצאים, מתחזקת את חברויות הבני סוג שלכם ובכל זה לא חווה אפילו שמץ של תסכול,

כשאת מתבאסת על בעלך שלאט לאט מתחמק מעול הילדים ונכנס חזק לקטע של הקריירה על חשבון הזמן עבודה שלך כי הוא וודאי מרגיש גם לחץ עצום להצליח?


כשאת חווה את כל התסכול הזה, ומסתכלת ימינה שמאלה וכולם נראים לך פחות מתוסכלים, יותר מאושרים, יותר מאופסים? מרגישה את הנגיסה הזו עכשיו?

לוחשת לך "מה הבעיה, כך זה, הוא מפרנס את הבית אי אפשר שניים כאלה במשפחה." "מה, את לא אוהבת את הילדים שלך מנסה לברוח כל רגע לעבודה?" "מה רע לך בעצם, תראי איזה גבר יש לך קורע את התחת עבור כולכם, נשים אחרים היו הורגים עבוד בעל כזה!"


בקיצור: משהו אצלך כנראה לא בסדר.

האומנם?


באוי נעשה תרגיל מחשבה קלה.

באוי נהפוך את המקל (כך אומרים בשפת אם שלי).

באוי נניח שאת בן אדם רציונלי עם ראש על הכתפיים, שכל ישר, שרואה דברים כמו שהם.

באוי נניח שהתסכול שלך הוא לא סתם.

הוא רגש מסמן.

הוא מעיד על משהו. משהו אמיתי.

והוא זה שצרכיך לא מגיעים למילוי.


מה אם החברה מעוותת לחלוטין?

מה אם זה לא סביר שבמערכת זוגי אחד הוא זה שהורג את עצמו עד שבץ כדי לכלכל את המשפחה בעוד שהשני לא מגיע אפילו קרוב למיצוי הפוטנציאל האנושי וההשתכרותי שלו?

מה עם division of labour, חלוקת תפקידים, זה ראיון נפלא על מנת לייעל תהליכי ייצור במפעל גדול ורעיון ממש, אבל ממש, גרוע כאשר מדובר באהבה, קשר משפחתי, ובני אדם?

מה עם לגדל ילדים זה לא תפקיד של בן אדם אחד, ולכן האבולוציה עשתה אותנו בן ובת, לא חילזון אשר יכול להזדווג עם עצמו?

ומה עם לגדל ילדים שעלולים עוד להצליח בחיינו הטכנולוגיים הגלובליים הטובעניים שלנו זה בכלל לא תפקיד לכפר, זה כבר ממש מקצוע?

מה עם זה שלך לא משלמים על שרותי הבייביסיטינג, ניקיון וניהול משק בית שלך מאפשר לכלכלה לרכוש את שרותי המשתכרים של בעליך במחיר מבצע, נמוך, ניצול אפשר לומר?

ומה עם המערכת חינוך לא בנוי לבנים? באמת?

מה עם להיות סקסית זה עיניין של עודף אנרגיה שבחלוקת התפקידים הנוכחי אף אחד לא צריך לצפות ממך?

ומה עם בעלך היה ממש, אבל ממש מתלהב מגופיך הרך ועסיסי, שוקייך החזקות ופוריות, והיה עוטף את עצמו בעונג רב בתוך כל כולך כל ערב לו לא היו מגישים לו "דוגמניות" בנות 14 שלא אכלו שבוע מפרסמות כל מוצר שהוא קונה?


זה לא את, אהובה שלי.

זו רק החברה.


ואנחנו עומדות לשנות אותה.


*עברית זו לא שפת האם שלי אז אם מצאתם טעות אנא עדכנו אותו בהערות